כאשר סיפרתי לך על מכאוביי
פיהקת ולא הגבת לדבריי;
הלב הגאה שלך
רצה להיות מאושר,
או אומלל, בלי קץ.
משאי היה ללא נשוא
ולבי נטה להישבר,
אך האיבה במבט עיניך גאתה
ואני הילדה,
עם לב של ציפור,
לא יכולה לשאת עוד
את גאוותך.
בלבי עולה, לפתע,
נעימת קינה עצובה,
על שלא הצלחתי
לעשות אותך מאושר...
28/05/03 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.