קודחת מחום, צמרמורות בגופי,
רוצה להתחבא, רוצה את מיטתי,
מבקשת לישון,
ושאת דלת החדר תסגור,
ואתה שואל: "מדוע כל זאת?
מפחדת ממפלצות?"
ואני לא משיבה
ורק תוהה:
כן, אולי המפלצת שגרמה לקדחת
זו אותה אחת שלא מרשה לי אהבה לקחת?
אולי רוצה אותי שפויה,
רוצה אותי בשליטה
והדרך הכי טובה
זה להיות חולה?
אך אהובי מבין ונותן לי מנוחה,
הולך לעיסוקיו ולי נותן זמן למחשבה,
חולף רק מעט זמן שהלב לבד
ושוב אני מתגעגעת אליו;
רק עכשיו עזב מעמי
וכבר רוצה אותו לידי,
רוצה אותו צמוד,
אפילו את גופו עלי רכון.
אמנם הוא שב
ומשיב אהבה בכל מאודו
ואיננו אומר לי "לא".
אין לי בעיה על המפלצת לגבור
כשיש לנו אהבה שכזו...
ואנו שוב בתוך התשוקה
עם צמרמורות של אהבה.
16/2/03 |
