מונה גולד / צמאה ואיש לא ידע |
ובאר מים - נפשי חיפשה,
זוכרת שבבקרים היו עננים בלב
אף כי בחוץ השמש זרחה,
בסבך המחשבות הייתי חבוייה
ואת חלומותיי איש לא ידע.
ידעתי, אמנם, את כל שירי האהבה,
חלמתי על לילות של תשוקה,
בכיתי בכל סרט אהבה,
לא וויתרתי על שום חוויה,
אף ייחלתי למצוא אהבה,
אך אולי הייתי עצורה
ובלב הייתה מין תרדמה,
נשארתי צמאה,
לי השמש לא זרחה
ואיש לא ידע...
03/03
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|