דמעות וצחוק של עייפות, הדיו מתפשט מהר לכל הכיוונים
פעם כשהייתי חולה אמא הכינה לי תותים בשוקולד
משום מה הם לא היו טעימים לי. נדמה לי שהיא נעלבה
בעצם אני יודעת שכן,
את החברה הכי טובה הראשונה שלי הכרתי בכיתה א'
שיחקנו "ארץ עיר" על הלוח בהפסקה אחת ומאז
לומדים להעריך יותר במשך השנים
אני מסתכלת על האהבה הראשונה שלי וצוחקת מהלב
בכלל, לפעמים ראשונות יש טעם מצחיק. במיוחד עכשיו.
אני בוכה משגעון ושעות ערות שרודפות אחריי
אם רק היה כאן מישהו להניח עליו את הראש
הייתי נרדמת כמו ילדה קטנה עד הבוקר
הדמעות היו מתייבשות והייתי מתעוררת שוב רק כדי
להתגעגע אלייך מחדש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.