המסך עולה
העיניים יורדות
בוהה בחרק
שמתכנן מה יבוא
העפעפיים עובדים
מעלה מטה
רק שנוכל לראות
שביל עמום באורות
מה זו הבנה
אומרים - עמוק בתת-מודע
חופרים לוקחים עט
רושמים והבור מתעבה
מה אני מתארת פה בכלל
רגעים של חשיבה
רחוקים - קטועים כמו
שאני עכשיו
טל של עצב
יורד על הבמה
השחקנים צועקים העיקר
שישמעו מה נאמר. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.