|
הקשיבי רוח
לקולות החשכה
לצלילי פסנתר מרוחק
שופך את מר לבו
הביטי רוח
אל הירח חושף את שיניו
וזאב בודד
בוכה אל אהובתו
דעי רוח
שאף על פי שאת אינך
בוכים אליך הכוכבים כולם
ודמעותיהם קרות וכאובות
געי בי רוח
איני יכול לסבול את הבדידות
ומיתרי קולי לא נענים לי עוד
כי גם אני, כמותך, כבר מת
16.3.2005 |
|
|
יש לי רעיון.
לוקחים בקבוק,
נגיד פלסטיק
גדול, ושמים בו
כמה ליטרים
(נגיד ליטר
וחצי)
ואז ממלאים אותו
באיזה נוזל
מוגז, בצבע
שחור, מוסיפים
עוד כמה רכיבים,
ומשווקים בכל
העולם.
אחר כך אפשר
להתרחב לעוד
צבעים.
אחד עם הרבה
רעיונות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.