הלו? מישהו שומע? , טוק טוק , יש פה מישהו?

מצטערים, אנחנו סגורים היום, כבר אחרי 22, עוד מעט 23.
מאוחר, תנסה בזמן אחר.

מי אתם? אני לא זוכר אתכם , נכון, מזמן לא הייתי פה אבל
כיצד זה שכל כך הרבה השתנה?

אנחנו , אנחנו ה"אתה-קטנים" ובקיצור, תקטנים.

אני לא זוכר שיצרתי אתכם. מהיכן , איך, למה בעצם?

שומע את הרעש בחוץ, זה אנחנו. מדברים, מגרונך מבטנך, מכרסך אם
כבר
אנחנו מדברים על כך.

אני באמת לא בשל בשביל זה, עדיין. אני לא חושב שאני רוצה אתכם
כאן בתוכי.

חמודי, אתה ויתרת על הזכות לסרב עוד בכיתה ג', כשהמורה סתמה לך
פעם ראשונה את הפה במסקינטייפ.
אנחנו ענינו לה שבוע אחר כך, לא אתה, לך אין אומץ לשבור לה
כיסא על הראש.
ובכיתה י' כשהשתנת על עמוס המורה ללשון מול כולם, מי נראה לך
כיוון בדיוק עליו?
ואתה זוכר שבצבא...

די שתקו!  ! ! לא כולם צריכים לדעת. זה מהעבר שלי, אני לא ככה
היום.
אולי תלכו ותשאירו אותי לבד? כמו שאני אוהב?

אוי, אתה טועה חביבי, אתה מתכוון ל"עבר-קטנים" זה בדלפק ליד,
הם מתייחסים לבקשות.

הדלת נטרקת, אני חוזר לעצמי.
מי עצמי?