יפעת חן כהן / מחול הפגיונות |
ננעצים פגיונותיך בליבי
ולהבת החוד
מציתה את אשר כבה.
וחנית השפיות מפלסת
דרכה
אלייך כמהירות הפעימה,
אתה חומק
ואחת אחרת ננעצת בבשרך.
הנדן בלוי,
משוח נגיעות בורדו
של דם שהקזת, שהקזתי.
הירח החצוי משתקף
בלהבה של החרב
ואתה מסתער
אני לא זזה
עד לשנייה האחרונה
ואתה משסף
את חלל השניות שסביבנו.
מקל עץ מלטף ברכות מחוספסת
כל תא
ורגש שמתאחים לכדי
שתיקה אחת,
הפסקת אש.
בהשראת הסרט המדהים "מחול הפגיונות"
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|