אני יודע כי אני חייב להירגע;
זה פשוט לא ייתכן בלי קצת שלווה,
חייב לפתוח אשנב אל לבי
ולתת לך לבוא - ולו גם בחלומי.
בואי אליי בחשכת הלילה הזה-
צחה כירח, ואמרי: "הגיעה העת!"
ותראי איך עיניי מתרוננות
כמים שחודר בעדם אור.
הרכיני ראשך אליי וגלי סודך
למה לי שמורה אהבתך,
ועל מילותייך אתענג ואתענג
עד יוסר מנפשי הצל הכבד.
לטפי ראשי כפי שרק אוהבת יודעת,
הוביליני אל ארץ בלי דעת
שבה האהבה פורחת לגבהי השחקים
והטילי בי צל ענק של כשפים.
הפיחי בי הכוח לראות ולשאת
כי הגיעה העת שאושר אותי יחבק,
השליכי לי זר אהבתך
בו יאחז לבי הער, הדואב.
27/03/05 © |
