[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ארבל הכרמלי
/
הגיעה העת

אני יודע כי אני חייב להירגע;
זה פשוט לא ייתכן בלי קצת שלווה,
חייב לפתוח אשנב אל לבי
ולתת לך לבוא - ולו גם בחלומי.

בואי אליי בחשכת הלילה הזה-
צחה כירח, ואמרי: "הגיעה העת!"
ותראי איך עיניי מתרוננות
כמים שחודר בעדם אור.

הרכיני ראשך אליי וגלי סודך
למה לי שמורה אהבתך,
ועל מילותייך אתענג ואתענג
עד יוסר מנפשי הצל הכבד.

לטפי ראשי כפי שרק אוהבת יודעת,
הוביליני אל ארץ בלי דעת
שבה האהבה פורחת לגבהי השחקים
והטילי בי צל ענק של כשפים.

הפיחי בי הכוח לראות ולשאת
כי הגיעה העת שאושר אותי יחבק,
השליכי לי זר אהבתך
בו יאחז לבי הער, הדואב.


27/03/05 ©







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שבוע שעבר הלכתי
לחוף נודיסטים,
היה כל כך מבאס
להסתובב שם
ערום, הרגשתי
כאילו כל הנשים
שם מלבישות אותי
עם המבט שלהן.





ק. מרכוס, מתלבש
על נושא חדש.


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/3/05 21:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארבל הכרמלי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה