הכאב מפלח את גופי ,אלף מחטים חמות לתוך הבשר.
קשה לי לפקוח את עיניי, אני מכריחה את עצמי.
האוויר מריאותי כל כך חם, צורב בגרון ובפי.
זיעה בלתי מורגשת ניגרת ממני,
מנסה לקרר ללא הועיל.
ראשי משתולל, אלף קולות זועקים.
למה, עד מתי, איך.
מחכה לו שיבוא
מתקרבת אליו
כמה שהוא במרחק נגיעה יעבור נצח של כאב עד שאגיע.
צועקת לעצמי בפנים, מנסה להשליט סדר.
הגוף לא מציית יותר, הכל בראש.
תחשבי וזה יקרה, תחשבי וזה יקרה.
תופסת אוויר שרק מכאיב לי יותר, מנסה להירגע.
כאב ההתאוששות נסבל רק כי הוא מספר שהרע כבר מאחורי.
בו זמנית, בקצה ראשי, כבר מצפה לפעם הבאה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.