|
קור הלב, וחום חמוקיים
ושוב המחשבה יורדת אל בינות רגליים
ושוב חוזר הניגון ושב
וכל אשר יגרתי קרה
וכל הבלת מוסר או צדק
אבדה ברגע חדירה.
כי כל איבר הרי הוא מולך
והעולם יקום וגם יפול לפי הצורך
וכל אדם יחיה חיים כבהמה
חיים מפורקן לפורקן, ללא פשר או סיבה.
ורק רגעי מנוחה קלים
בהם יושבים בנחת על אסלה
והמכנסיים מופשלים. |
|
|
אני מורעל אש,
שמתי את הנשמה
שלי בצבא.
שלחו אותי לבה"ד
1, זרקו לפח
שלושה חודשים
מהחיים שלי על
בולשיט
פסודו-מנהיגותי,
ועדיין נשארתי
מורעל, ואף אחד
לא מתלהב מזה.
עכשיו שולחים
אותי להשלמה
חילית, עוד
שלושה חודשים של
בולשיט
פסודו-מקצועי.
אני רוצה לשאול
מעל ריבועי הבמה
- שאול מופז,
אין לך לב?
- אחד, מורעל
לשעבר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.