אני שונאת לשקר,
אבל זה יוצא לי
אחר כך אני לא יכולה להודות בכך,
וכואב לי
אמא שלי מעצבנת אותי
אבל זה לא רק חלק מההתבגרות
זה ישאר ככה לנצח,
גם אחרי שאמות
כואב לי בלב
כשאני רואה דברים רעים
אבל אי אפשר להימלט מהם,
כי ככה החיים
אבל עם ככה החיים, אז מה אני?
אני רק אני, הלב שלי, הכאב שלי, הבילבול שלי והעצב שלי.
וכשכל זה יילך, אז ישאר רק אני,
רק אני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.