(הקראה מתוך היומן שלי)
לנופי!
רק שתדעי,
אני כבר הרבה זמן לא אוהבת אותך!
לא אוהבת כמו אהבה של בן ובת אלא אהבה שבין ידידים.
מאז,
מאז שגילית לי את זה, לא ישנתי בלילות, לא אכלתי, לא עשיתי
כלום!
מאז שהמשפט הזה בא מתוך הפה הקטן והמושלם שלך: "אני לא סתם אחת
כזאת, אלא אחת סיבירית!"
אז הבנתי שזה לא יילך.
חשבתי וחשבתי וחשבתי מה לעשות ולבסוף, עם כל הצער בא עוד צער.
ככה בלי לדעת מה אני עושה, את חמקת לי מהיידים, וישבת בתוך
הכלוב היפה שלך במכלאה. זהו סוף של כל אוגר. או התחלה. מה שבא
קודם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.