יצחק אמתי / עד קו האופק |
שדות, שדות של שתיקה
אבני זיכרון לצד שביל של בדידות
עומדות בשורה ארוכה
עד קו האופק רוחות ערפילית
מגע רוטט באוויר
אור יום עכור וצל על תלולית
ועולם מחוויר
עד קו האופק -
קץ האינסוף והנצח
תלאות ודרך ייסורים
עד קו האופק
בשולי שביל החצץ
רק קוצים ודרדרים
עד קו האופק מרחק לא מדוד
יפסע בו אדם כל חייו
יילך בקומה או ייפול בו שדוד
עד יישן שנת עולם למרגלותיו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|