כשהחושך עוטף את לבו
הוא מסתגר
לא מוכן להראות את פניו
מתקפל, מסתתר בפחדים של חייו
הוא עוצם את עיניו בחוזקה
כשאימה משתוללת בו
הוא מחניק זעקה בגרונו
דמעותיו יורדות אל זיפי זקנו

בתוך מרתף חשוך, מאחורי ארגז
הוא חי בפחד רב את החיים של אז
דמויות מתוך האופל שולחות את ידיהן
דמויות יפות נעלמות מאליהן
והוא מתעלף ומתעורר
מנסה לשכוח ושוב זוכר
ואז זה בא, החושך עוטף
והוא מסתגר...

         נכתב על ניצולי השואה (שעוד חיים אותה)