אנשים באים ואנשים הולכים
מסובבים את הגב אליי
הוא היה פה לשבריר שניה
הוא לא שם לב אליי
הוא לא היה היחיד
שכל הזמן עזב
הוא הלך וחזר בצורות משונות
ושום דבר לא שינה את המצב

אומרים שאנשים יכולים לפעמים להפתיע
אבל אני כבר לא מצפה לכלום
לא מצפה שאף אחד יופיע
לא יודעת מה הוא היה
אפילו לא הספקתי לפתח רגשות
הוא בא הצחיק אותי ואז נעלם
לפני שהספקתי לסובב את הראש

מישהו צריך להמציא תאוריה בשבילי
או מין מפה שתראה לי בדיוק איפה אני
כי בינינו, מה כבר אפשר לעשות?
לכתוב שיר
לשבת ולחכות.

הזיכרונות תמיד יישארו איתי
אבל לא נותר מקום לזיכרונות חדשים בראש שלי
הרבה פנים הרבה קולות
ודברים שנפסקו לפני שבכלל התחילו
הם לא ידעו  כמה היו חשובים לי
ומה הם הפסידו

אני לא אראה אותו יותר לעולם.
זו אולי מחשבה פסימית
אבל כך זה נראה כל פעם

כי אנשים באים ואנשים הולכים...