אשא את עיניי
אל מילותייך, אהובי,
אחזה בלי ספק
באהבתנו הססגונית ביופיה
עוד מיום היוולדה;
פעם היא נוגה ומרפה,
פעם מכבידה וקשה,
אך תמיד מותירה את אותה ההרגשה
שיש עוד ציפור יחידה
המצייצת מבין הפרחים.
ציירת לי אהבה
ואני ממסגרת אותה
כדי לשמור את נצחיותה,
אתכנס אל חיק מלותיך
כי מסעיר חופי נשמתי הנך
ודע לך כי מאז ומתמיד-
היחידה שנגעה בלבי
הייתה אהבתך.
מאז התאהבתי בך
אני נושאת את עיניי אליך
ומתייצבת מולך
בהערצת נתינה למושל על לבי-
אתה, אהובי.
29/2/04 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.