מונולוג שכתבתי לסבי שהלך לעולמו היום ואני מקווה שתצליחו מעט
להשתתף בצערי

"סבא ! איפה אתה? אולי במכולת ? אולי בבריכה מדבר עם דורלי ועם
אסתר ואולי אתה בכלל מלמד בבית הספר לאחיות שכל כך אהבת ללמד
בו. עברו רק כמה שעות מאז שאתה לא איתי , ואני מאוד מתגעגע אני
מתגעגע לצחוקים שהיו לנו בייחד, לויכוחים על הפוליטיקה, לשאלות
ששאלת אותי בקשר למערכות היחסים שלי עם בנות גילי  ולכל מה
שהיית. למרות שאני חייב לומר, לא תמיד היה לי כוח לשיחות שלנו
אני לא מתכוון שממש לא רציתי לדבר, אבל היו פעמים שבהן רציתי
יותר להיות עם החברים שלי שעכשיו הם כל כך משמעותיים בשבילי הם
תומכים בי ועוזרים לי לשמור על שפיות מאז שהלכת סבא. אני
קיבלתי היום את דבר מותך כרעם ביום בהיר ובאמת מחר עומד לרדת
גשם, הגשם הראשון יירד בצפון אחר כך יתפשט למרכז ובסוף כך אני
מקווה לנגב. כך אני אוכל לדעת שכל הארץ אבלה עליך. מה כבר אוכל
לעשות סבא , בכיתי ובכיתי אך שום דבר ואף דימעה לא תחזיר אותך
לחיים, אתה כנראה ידעת שאתה הולך למות וכל כך התנגדת לחמצן
ולדברים שהיו יכולים לשפר את מצבך, אך כנראה ידעת סבא  שזהו
יומך האחרון כבן החיים. אני מקווה שטוב לך שם למעלה כי לי כאן
בעולם החיים רע מאוד, אני מצטער שלא יכולתי להיפרד ממך כמו
שצריך, היום ועכשיו אני עדיין לא מעכל שאתה כבר לא איתי. אני
אמשיך לשיר ואמשיך לעבוד כי בצוואתך הלא כתובה הורית לי לעשות
כך, אני אמשיך את מורשתך ואני מקווה לרשת אותך. ירשתי ממך המון
דברים טובים את כישרון השירה ואת כישרון המשחק. יש הרבה דברים
שלא הספקת לדעת עלי לפני שהלכת ומן הסתם לעולם כבר לא אוכל
להגיד לך אותם פנים מול פנים. הוצאתי דיסק עם שירי החיפושיות
שלא הספקת ולא תספיק לשמוע. כי אתה כבר לא איתי ואתה למעלה.
אני מקווה לפגוש בך יום אחד כשיגיע יומי גם כן ללכת לעולמי כי
אני כבר מתגעגע. סבתא אבלה עליך, היא היום היתה זו שחיזקה את
כולנו ושידעה אתה כבר לא תחזור."