א. תמר / דם |
קורא לי אחי.
נו, בואי כבר
קצר רוח קולו
ובנימת דבריו
משתלח לו הרוגז.
עלינו ללכת,
מהרי.
הדרך עקלקלה
ועלינו למהר,
מהר.
כך אומר הוא,
כמעט נואם,
ובמשב דבריו
משתחל לו הכעס.
נו, שב ושואל,
בקול מתקרב.
כבר ניגבת ידייך מן הדם?
(לקין היתה אחות)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|