ורד גל / להרגיש אותך |
טובעת התקווה
כשקמת והלכת לא הראית
שום סימן
אף לא ניצוץ קטן
של אהבה שפעם
הראית בצורה מושלמת,
הכל נעלם בפתאומיות
בלי סיבה.
והשקט צורח לי באוזן
קורע לי את עור התוף
אני כבר לא שומעת כלום!
לפעמים אתה כל כך אדיש,
שאפשר למות
אני אפילו מזהה את הנשימות שלך
מרגישה אותך מתקרב,
פיזית, אך במוחך מתרחק.
אתה כל כך סגור ולא צפוי
שזה מפחיד
מה עובר לך בראש?
על מה אתה חושב?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|