"יש אלוהים בשמיים" היא אמרה,
"והוא לא כועס"
'זה כמו להגיד שאת מחזיקה קרח בידיים' חשבתי,
'ושהוא אף פעם לא נמס'

"אל תדאגי" הוא מלטף אותי ומחייך
"אני בסדר" אני מחייכת חזרה
הוא מוציא לשון ומגחך,
האהבה מצליפה בי כמו סופה קרה.

אבל אני מרגישה לבד.
מרומה.
בלי אלוהים,
בלי אהבה.

"אני שמח שבאתי" הוא אומר
"היה לי ממש כיף"
וכשהוא יוצא מהאוטו והרגע חולף,
אני יכולה לנשום שוב, כמעט בוכה.
אני יכולה לחשוב שוב, עד כמה אני רוצה אותך.






5.3.05