אלה פיינשטין / שורשים |
כשזה בא
שיר של שימחה
כי תמיד יש מחר
כשיש שיר של אתמול
כי אין עוד מילה
בשביל לתאר שיר שסובל
אל תוך חיים חדשים
משאיר צלקות
בתוך שיר רחמים.
שיר בשורה
כשאין כבר מקום
למחשבות נכונות
בשיר של טימטום
שצולל במשקאות
חריפים כמו צחוק החיים
בתוך שיר של אירוניה.
שיר של מציאות
מרה שנשארת תקועה בגרון
וכול מה שנשאר זה שיר של תיקווה
לקצת שלווה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|