רציתי להגיד לך שאני לא מפחדת מהסטיגמות,
רציתי לספר לך שאני לא מפחדת להיות איתך,
שלא איכפת לי מה כל שאר הענקים והגמדים חושבים,
ולא איכפת לי לחיות איתך בארץ הענקים, למרות שאני גמדה.
רציתי להיות לידך כל הזמן,
להרגיש את החום הענקי הזה זורם ממך...
התפללתי שלא תראה את החסרונות הגמדיים שלי,
רציתי שתראה רק את היתרונות הענקיים.

אבל כל מה שראיתי זה שאתה,
בכלל לא שמת לב ליתרונות הענקיים שלי,
גם החסרונות הגמדיים שלי לא כל כך עניינו אותך.
היית כל כך שקוע בארץ הענקים, שכלל לא הבחנת בי,
גמדונת שכמותי...
אז ארזתי את כל החפצים הגמדיים שלי מתוך המתחם הענקי שלך,
ויצאתי למסע גמדי ברחבי עצמי,
ומצאתי אוצר ענק...
לא הייתי צריכה יותר את המחוות הענקיות שלך,
רק לכמה ימים.
ואז חזרתי מהמסע - ושוב התגעגעתי לענק שלי, לך.
אבל כבר אספתי ממך את כל נסיונותי הגמדיים הכושלים לפיתוח
איזה
מין סוג של חיבה,
ומאוחר מדי בשביל לחזור חזרה...

אז עכשיו אני כותבת תפילה גמדית וחרישה,
לך...
אם תשמע אותי,
תסתכל למטה רק לשניה,
ואולי הפעם... אולי הפעם תבחין בי,
גמדונת טיפשונת שכמותי...