את רואה את זה כך:
הפחד שאת חשה
מהמפגש איתי הוא
כאב כזה מענג, מסקרן
שרוצה לצאת מהבטן
ולהתפוצץ לרסיסים סגולים.
אני רואה את זה כך:
את ואני פוחדים בעצם שנינו
מאותו דבר דווקא
שנגד כל הסיכויים
אחרי שהשלכנו יהבנו על אמירות בלבד
תצלח לה פתאום ההתראות בנינו
ויהיה לנו כזה יופי וכיף גדול ביחד
ואז ניאלץ, כל אחד את עצמו
לשאול המון שאלות קשות
ולהחליט, כל אחד עם עצמו
המון החלטות גורליות.
נראה את זה כך:
כאשר, כל אחד עם פחדו הגדול
יום אחד ניפגש
אנחנו נהיה מפוחדים ביחד
ולהיות מפוחדים ביחד זה כבר
לא כל כך מפחיד.
נסכם את זה כך:
לפחד מדבר טוב
זה גם לפחד באמת
זה גם לכאוב בתום
כמו ייסורי האם הכרעה לילד
ודאגת האב המייחל לשלום האם והרך
אולם החרדה הזו חרדת גיל היא
החבלים האלה חבלי גאולה הם
ולכן, אהובתי, מותר לנו לפחד
ואפשר לנו לכאוב
כאשר לפגישתנו נתאווה. |
