בחלומי,
הכל רחוק וחשכה גמורה,
כף רגלי אינה נראת לי
מכשולים נחבאים בעלטה גמורה.
מגשש, מרותק בביטחה,
לאן יוביל החלום הבא.

צעד, שעל, הליכה זריזה,
הנה חורבה  חבויה בחשכה.
קירות זבים קור הזמן,
פתחים פרוצים, רוחות חוצות,
מעיפות סופות בין חומות.
גופי חוסם פינה להרדם.

צינה עזה ואור קל
נפשי ערה גופי נם,
צל גדול מגן עליי,
איש הנשר צועד מעליי
בוחן בחן, מביט בהס,
חוסם פתחי רוחות חוצות.

בכנפיו מגן ומעיר על גופי
עיניים לנו נפגשות רכות,
מכיר אותו והוא אותי,
מושיט לי יד מנצנצת
שלוש אצבעות ועוד אחת
קמוצה טבעת על כף יד.

איש הנשר לי אומר,
בדרכך המשך....

בחלומי.