בזמן האחרון אין לי מושג מה קורה מסביבי, האם הדברים שאני רואה
טבעיים, או שהם תת טבעיים?
יכול להיות שזה החוסר תשומת לב שלי לפרטים שאני לא מבחין בהם,
או שאני סתם מעופף. אבל אולי זה בגלל שהרבה דברים דביליים
בעיניי.
דוגמא קטנה - האישה שקונה דברים לפני שהיא שמה אותם על הגריל.
5 דקות לפני.
ועוד דוגמא, קצת יותר מעצבנת : אתמול נכנסתי למקלחת, קורה, אתם
יודעים. לא התכוונתי, אבל הסתובבתי בבית, וראיתי חדר שאני לא
מכיר, אז נכנסתי, ואז שמתי לב לשלט על הדלת "זהירות, ארז,
מקלחת", וידעתי איפה אני.
בהתחלה נכנסתי בהססנות, מפחד ממגע כלשהו של עצם זר (a.k.a
סבון), ואז ראיתי גוף ירוק חשוד. סובבתי אותו בעזרת מגבת
שלקחתי מבעוד מועד מהארון, ע"מ ששום טיפה מהחומר הנוזלי במרקם
הסמארק לא יגע בי.
על הגוף הירוק, שבהתחלה חשבתי שהוא שרק, היה רשום "שמפו, מכיל
שמן זית והדסים". רגע של הלם, ועוד אחד, ועוד אחד.
אוקיי, אני לא יודע כמה אתם מחוברים לצד הנשי שלכם, ולא אכפת
לי כמה נשיים אתם (זה כולל אתכן בנות), אבל שמפו עם הדסים ושמן
זית?! למה???
שמן זית זה לא הדבר הזה שאני שופך על הסלט? הדסים זה לא הדבר
שאני דופק באדמה בסוכות (רגע, לא! זאת ערבה!), ואני מנענע לכל
הכיוונים בלי לדעת למה?
מה הדברים האלה עושים לי בשרק?
אחרי שעוד כמה אנשים יגלו את השמפו הזה, שוק השמפואים יהיה
פרוץ לחלוטין. כל אחד יקח קצת ויטמין Dעם סודיום כלוריד ומעט
מים, יפתח את המקרר ("הממ... אולי ננסה להוסיף מנדרינה עם...
מצה!") וירכיב לו שמפו. אל תתפלאו אם בקרוב תראו על המדפים
שמפו נגד קשקשים - מכיל את נוגדי החמצון אוזני המן ורכיבי K300
- יעיל במיוחד לחיסול כל דבר בשיער, שהוא לא שיער. להשיג
בחנויות המובחרות.

עוד דבר קטן שהצחיק אותי נורא קרה השבוע בחנות מחשבים שנכנסתי
אליה (לא בטעות, לשם שינוי, באמת רציתי להיכנס) - בחור גבוה
ורזה, ולשם הגזענות אני אציין גם שהוא היה רוסי, ג'ינג'י וחנון
מטורף. מה זה חנון, אני בטוח שזה הוא שפתר את המשפט האחרון של
פרמה. אבל זה לא מפריע לי שהוא היה רוסי, גבוה או רזה, אחרי
הכל גם אני כזה (רגע, תנו להתעורר מהחלום) הענין הוא שהוא היה
לא מסורק, בכלל, והפואנטה - שהיו לו משקפיים ענקיות. ממש. לקח
לי רבע שעה רק למפות לו את הפנים בגלל
המשקפיים, בשלב מסוים שכנעתי את עצמי שגם הפה שלו יכול לראות,
אחרת אין סיבה לגודל העצום הזה של משקפיים.

הוא נולד עם משקפיים על הפרצוף והם גודלות איתו, אני נשבע.
או שהוא הזמין אותם אצל זגג מומחה לחלונות פנורמיים.
אם הוא מסתכל על נמלים, אז אם נשרפות ישר. כל הקן.

ולעניינו - הבחור נכנס לחנות ושואל אותי (אתה לא רואה שאני בצד
ההפוך של החנות?! בצד של הלקוחות ולא של המוכר?!) אם זו חנות
מחשבים. אני לא יודע באיזה עוד חנויות יש עכברים, צגים,
כוננים, מקלדות ודיסקים לצריבה בתצוגה, ולרגע הוא ממש ערער לי
את הבטחון שאני נמצא במקום הלא נכון (מקלחת...), אז הסתכלי
עליו במבט של "הלוווו?! כאילו שיו, כאילו דהה, כאילו חומה
ענקית, לבנה נפלה, תסתכל מסביב מה אתה רואהו!" ואמרתי "כן".
הוא הסתכל מסביב עם העיניים הגדולות ל 8 שניות מסביב מופתע
לחלוטין, הסתובב ויצא.

בעל החנות הסתכל עליי פשוט במבט של "יש גם כאלה" ואני עשיתי את
המבט הרגיל שלי של "כן, אין מה לעשות, רוסים" ואז הוא החזיר לי
מבט של "מה קשור רוסים עכשיו?" ואני החזרתי מבט של "וואלה,
צודק" ועשיתי גלים עם הגבות.

כי אני יכול.

זהו, לאחרונה הייתי אצל הבחור שנידב אותי למשימות חשובות כמו
כנס משתחררים, הרחבת ההשכלה הגבוהה, ושאר דברים שאמורים לגרום
ליותר דימונאים,
להגיע ליותר אוניברסיטאות, ולהוריד את הממוצע הכללי, בכל
אוניברסיטה.
עכשיו הוא מנדב אותי לפרוייקט חדש - כתיבה והפקה של עיתון
לסטודנטים, אבל דימונאי. יאמבה כיף. גם לכתוב, גם להיות חבר
מערכת נחשב, נערץ וסמל סקס, וגם להכיר את
עולם הסטודנטים יותר מקרוב. לא שאני הולך לבצע כתבות תחקיר,
אבל בשביל הפאן נטו, זה כיף.
לאותו בחור יש נוהל ממש מצחיק שבסיום כל ישיבה הוא דופק על
השולחן בשיא הכח, ככה שכ-ו-ל-ם מסביב ידעו שהוא סיים עוד
פגישה.
בסיום הפגישה האחרונה איתי כולם שמעו את הנקישה החזקה על
השולחן.
ואז עוד אחת, ועוד אחת ועוד אחת.
מה, גם לי מותר!
עכשיו אנחנו חושבים לעזוב את העיתון ולפתוח להקת תיפוף משלנו.
הידד.