[תקציר הפרקים הקודמים: המפץ הגדול, אוסטרלפיתקוס, הומוהביליס,
הומוארקטוס, הומוספיינס, מובטל)

הימים האחרונים הם ימים של שקט, וגם ימים של תובנות. תובנות
חדשות על העיר שאני לא ממש אוהב, ונולדתי בה - היי סימונה
מדימונה ("היי כפרה, מה נשמע?". וואלה, הכל טוב).
אז נכון שיש לי הרבה מה להגיד על העיר ה#$%# הזאת, אבל לא בא
לי להתלונן. הרי זה מה שעשיתי עד עכשיו.
העיר הזרה הזאת, שלכם נשמעת כה מרוחקת, תהיה יעד העצירה לפיפי
הבא של רובכם, בדרך לאילת. אז נכון, חלקכם אפילו לא עובר ליד
דימונה בדרך לאילת,
וחלקכם כבר גר פה [דקת דומייה...]

..
..
..
[עברה דקה] אבל לטובת כל מקרה שלא יהיה, אתם יכולים להתייחס
לקטעים הבאים כאל "עכבר דימונה". אתם יודעים, למקרה ועברתם פה,
בדרך לעיר החטאים, ובא
לכם לאכול או לבלות.

טוב, קודם כל, תמחקו מהמשפט הקודם את המילה "לבלות". זה לא
מצחיק אפילו אותי עכשיו. אז נשארנו עם "לאכול", ויש הרבה
מקומות לאכול בדימונה, ואכן - אני אפרט
את העיקריים, כי בכל זאת, השעה קורצת לי לישון, וגם לכם אין כח
לקרוא הרבה, אני יודע.
מוכנים? יאללה, מתחילים. רצוי להדגיש : כל מילה פה היא אמת
לאמיתה. עובדות נטו, אני נשבע.

המקום הראשון בדימונה שתיתקלו בו בכניסה, הוא "קניון הדרך".
שמו של הקניון בא לו כתוצאה מטמטום של דימונאים. ומעשה שהיה,
כך היה:
בבוקר אחד קם משקיע והחליט להקים "קניון" בדימונה. כלומר - כמה
חנויות שמחוברות עם בטון. הוכרזה על תחרות למציאת שם לקניון,
הוצעו הצעות, ולבסוף נבחר
שם פרי מוחם הקודח של הדימונאים שהוא :"קניון M הדרך". וכמה
מפתיע, הוגשו 6 הצעות לשם הנ"ל. אל תאמינו למה שמספרים לכם -
השם הזה מקורי, מאוד מקורי.
זה לא משנה שיש כבר קניון עם אותו שם בבית חירות, ובעוד מקום
בארץ (אולי כפר סבא..), הם מקוריים. כל השישה.
כמובן שהקניון עם השם המקורי לא שתק, ותבע את הקניון. וזכה, מן
הסתם.
אז הורידו את ה M. אני חושב שהם שומרים אותה עכשיו כסמל לסניף
של המבורגרים דימונאי.
זה גם מאוד מקורי.
ב"קניון הדרך" יש 2 חנויות אוכל - בורגראנץ', ו"אסא סטקייה".
את האוכל בבורגראנץ' אתם מכירים. הסניף בדימונה לא שונה משאר
הסניפים, חוץ מהעובדה שהמרחק בין המיקרופון שאליו המוכרת
מדברת, לעובד המטבח שמכין לכם את ההמבורגר, הוא מטר וחצי, ואני
באמת לא מבין למה הם צריכים לגרום כל פעם לכל הקונים והאוכלים
בבורגראנץ' לדעת מה אני מזמין, כשהמוכרת בעצם יכולה
אפילו ללחוש לעובד המטבח והוא ישמע. נשגב מבינתי להבין
דימונאים, כבר אמרתי?
המקום השני זה "אסא סטקייה", אני לא מבין את משמעות המילה אסא,
אבל יש לי 2 הנחות לגבי השם.
ההנחה הראשונה היא שהם רצו לקרוא למקום בהתחלה "אסאדו סטקייה",
ותבעו אותם, אז הם הורידו כמה אותיות.
ההנחה השנייה והיותר הגיונית אומרת שהמילה "אסא" באה מתרגום
לאנגלית - ASA שזה ראשי תיבות של A Small.... משהו.
השלם את החסר, כזה.
המקום נחמד, מתיימר להיות סטייל "שיפודי אווזי" אבל הוא לא,
ממש לא. יש שם מנות שעשויות מאווז וכל מיני חיות אחרות. אם
אפשר לשחוט את זה - זה שם.
כל המנות שם הן נורא קטנות. אתה מקבל עם המנה חומוס,
ו...זכוכית מגדלת. לא מקום שאני אבזבז בו את הגרוש הבא שלי,
אפילו לא את העודף שיש לי בארנק.
תשלמו לי, אני לא הולך לשם.
טוב, בעצם תלוי כמה. אם תכסו 2 מנות + חומוס + שתייה, אז אני
אלך.
אני ממש קל לפעמים.
וכמו שהבנתם - אם אתם רוצים לשבוע ב"אסא" תביאו סנדוויץ'
מהבית.

עוד מסעדה בשרית שקיימת בדימונה (והיום אכלתי בה לראשונה) היא
"ביס בורגר" (אל תשאלו אותי מה נסגר עם השמות, אני חושב שהקטע
הקודם הבהיר הכל, לא?).
על ביס בורגר אני יכול לדבר איתכם שעות, אבל בואו נתחיל עם
המלצה : אל תאכלו שם, אל תתקרבו.
אני חשבתי לתומי, שכמו בכל מקום נורמלי, אני איכנס, אבקש מה
אני רוצה לאכול, יכינו, ישימו בבגט, ואני אקח הבייתה ואוכל.
אבל לא.
בין השלב של לבקש מה אני רוצה לאכול, לבין להוציא אותו מהמקרר
ולשים על האש, נוסף שלב חדש : לקנות את זה.
ואני ממש לא צוחק.
ביקשתי מה שביקשתי, בואו נגיד שזה משהו שמופיע להם בתפריט וגם
בשלט הנורא גדול שתלוי מעליהם, לא ביג דיל, לא משהו שצריך
לעבוד כדי להכין. "על האש" בסיסי...
ופתאום המוכרת יוצאת מהחנות וחוזרת אחרי 7 דקות עם 2 שקיות
ביד. פולטת "מצטערת, זה כבר יהיה מוכן" מוציאה את זה מהשקית
שהיא הרגע קנתה וזורקת לגריל.
או מיי גוד.

אחרי 5 דקות של שוק, החלטתי שאם כבר אני פה ושמו את זה על האש,
אני אישאר ואקנה. כמה גרוע זה עוד יכול להיות?
בשווארמיה הזו יש 3 מוכרות - אמא, ו 2 בנותיה. אם הבנתי נכון.
אבל אולי לא, אז תתיחסו לזה כסתם 2 מוכרות.
עכשיו בנות, הערה קטנה לי אליכם - טיפ קטן מגבר : בחורה נוהגת
בג'יפ, זה סקסי. בחורה חותכת שווארמה עם סכין, אחרי שהיא
השחיזה אותו ולפני שהיא מתגרדת בגב, זה ממש לא.
וזה לא שהבחורה שם הייתה מכוערת. היא נראית לא רע, רזה,
מתולתלת... שנוזלית, בקיצור.
אם הייתם רואים אותה ברחוב, הייתם חושבים אפילו שהיא סקסית,
אבל בשווארמיה... איכסה. ראיתם את זה, ראיתם הכל. אני בטוח שגם
יש לה רשיון סוג ג'.
וככה, כשיש 3 מוכרות, אתה נשאל 3 פעמים תוך 5 דקות : "במה
למרוח לך? פיתה או באגט?" בשלב מסוים כבר למדתי להגיד "באגט"
במבטא צרפתי, עם תנועות הידיים והכל.
ביציאה ראיתי שלט שכנראה לא שמתי לב אליו בכניסה "חדש בביס
בורגר! ספגטי עם מוקפצים!" לאלו שעדיין איכשהו לא מבינים את
הבעיה בשלט הזה, אני אסביר בקצרה :
1. לא אומרים ספגטי עם מוקפץ באותה נשימה. זה כמו להגיד בערך
"גלידה עם חרדל".
2. מה קשור ספגטי בשווארמיה?!
3. מה קשור מוקפץ בשווארמיה?!

וכמו שהבנתם, זמני המתנה ארוכים לא עושים לי את זה, בנות
מזיעות חותכות שווארמה לא עושות לי את זה (אם כי, מתולתלות
שחורות דווקא כן), וגם שירות די חשוב לי, אז איך לומר את זה
בעדינות - הלוואי והמקום שלהם ישרף. אני לא מתקרב לשם יותר.
עונש רדיוס עצמי של חצי קילומטר מהמקום.
יש עוד מקום בשרי שאני רוצה לדבר עליו. הוא נקרא: "שיפודי
אליס" אבל אין מצב בעולם שתמצאו אותו בקלות. וגם אם תמצאו,
נראה אתכם מזיזים את המוכר מהאימיול שיש לו
על המחשב בפנים. (אלוהים, אולי הוא מתכנן לפתוח "שווארמה
אינטרנט" בדימונה!!)

זהו, עכשיו, לאחר שפסלנו כל מקום בשרי לאכול בו, הגיע הזמן
לדבר על מקומות חלביים.
בדימונה יש 2 מסעדות חלביות שאפשר לסבול. לראשונה קוראים "פרנה
בכיכר" (אמרתי לכם כבר לא לשאול!!!) ולשנייה :
"חלב על הזמן". משחק מילים שכזה, לשון נופל על לשון וכו'.

אני אתחיל מהפחות פופולרית - ה"פרנה בכיכר". המקום הוא די
נחמד, שולחנות ישיבה בחוץ, מקורים, ומוכרים נחמדים. המוזיקה לא
ברורה ומתחלפת ממוזיקה נורא נורא שקטה,
למוזיקה עדכנית ונורא לא שקטה או לחילופין, והייתי עד לכמה
מקרים כאלה - אתה יכול לבוא עם הדיסק מהרכב ולהגיד למוכר לשים
אותו.
הפרנה מוכרים בעיקר טוסטים, זיווה וסמבוסק. לשתות? קפוצ'ינו.
רק קפוצ'ינו. 4 ימים בשנה יש גם אייס, אבל שלא תתרגלו.
ל"פרנה" יש טאבון, אבל הם לא יודעים להשתמש בו, אז זה לא משנה
מה תקנה ולא משנה כמה ישקיעו בו, הוא בסוף ישרף. ככה זה.
את החשבון מקבלים בסוף בפיתקית קטנה, מהסוג שאתם רגילים לתלות
על המחשב במשרד או סתם לרשום מספר טלפון או הערה, ושמה רשום
בכתב לא מובן,
מה קנית.
בזיון, והם עוד טוענים שטיפ זה לא רק אבקת כביסה.
אם הם היו נותנים לי את הצ'אנס, הייתי מראה להם איך משתמשים
בטאבון, אבל בתנאי שהם יהיו בפנים. אז נראה לי שהם יסרבו.
האיכות של האוכל שם לא משהו, והשתייה באה קרה. ואפילו לא
הזמנתי אייס!
המקום הבא הוא היעד של רוב יציאות האוכל ושמו בדימונה : "חלב
על הזמן". אני קורא לו "חלב"ז" כמה מפתיע, אבל הרוב דימונאים
פשוט אומרים "חלב", אז ברשותכם,
אני אכניס אתכם לאווירה הדימונאית עד הסוף [דקת דומייה עצמאית
למי שרוצה בכל שלב].

"חלב"... אח... המקום הכל כך נפלא הזה.
סתם, לא באמת.
ב"חלב" יש 3 אלמנטים עיקריים - האוכל, השירות והמלצריות.
אני אתחיל דווקא מהסוף. הגיל הממוצע של המלצריות ב"חלב" הוא
באיזור ה 19. הם בד"כ באות לשולחן עם החיוך הכי מעושה שרק אפשר
ושמות תפריט.
הססטיסטיקה שלי אומרת שבכל המקרים לכל מלצרית תהיה בטן חשופה
או מחשוף. עם הבטן אני מתמודד בלי בעיות. לגבי המחשוף... טוב,
תחשבו על קפוצ'ינו,
שמעליו יש כמה סנטימטרים של קצפת, וברקע של הקצפת יש ציצים.
Shall I Say More?!
טוב, מצטער, אתם מבינים, סינגל נואש בדימונה...
המלצריות בד"כ יהיו אדיבות, יתנו כל תוספת שמבקשים, ואם תופסים
את המלצרית עם החלק החשוף הנכון ביום הנכון ואומרים לה שיש
זבוב בסלט ("הנה, תראי, פה בפנים"),
אז אפילו נהנים יותר.
טוב, די!!!!
אז בלי שנשים לב, כיסינו את אלמנט המלצריות. נשארנו עם השירות
והאוכל. נדבר על האוכל.
האוכל ב"חלב" הוא, ניחשתם... חלבי. כלומר - יש פיצה, סלטים
שונים (ושווים, יש לציין), מאפים שונים(סיני ופטריות), מלוואח,
זיווה, ופינה תאילנדית אפילו עם אגרול
במחיר מופקע של 25 ש"ח (ואם להאמין למלצרית האחרונה ששירתה
אותי, אז הוא גם ממש מגעיל ואף אחד לא מזמין אותו).
האוכל טוב, לרוב. חוץ מהפיצות. מקבלים דיקט עם גבינה ותוספות,
ואז מתחילה מלאכה של חצי שעה, של הפרדת הדיקט, מהשאר. השתייה
שם ממש טובה, המבחר גדול, והאוכל סה"כ די סבבה. די, כי הפיצות
איכסה והבצק של המאפים לא משהו, ואני מפחד לגעת בשאר הדברים.
והאלמנט החביב עליי - השירות.
במבט ראשון - השירות ממש אחלה. באמת. כמו שציינתי, מקבלים כל
תוספת שמבקשים, ובזמן שרוצים. אבל!!!
בעיה קטנה - אף אחד לא מבטיח לך שתקבל מה שאתה רוצה.
בפעם האחרונה שהייתי שם, הזמנתי אני וחבר 2 קפוצ'ינו. קיבלנו 2
שוקוצ'ינו. השעה הייתה 2 בלילה, אז החלטנו שאין זמן להתעכב, כי
ממילא כבר מאוחר ויש עוד
סרט להספיק לראות אחורי זה.
בפעם לפני, אותו חבר עצמו הזמין פיצה. אני לא מבין למה הוא
מזמין פיצה, אבל הוא החליט לחנך אותם (יש לנו סטנדרטים גבוהים
לפיצה, מצטערים), ולא הולך
לו כל פעם מחדש.
כבר שמונה פעמים.
ובקצרה - הוזמנה פיצה עם זיתים שחורים, קיבלנו פיצה עם זיתים
ירוקים. אמרנו שזה לא מה שהזמנו, אז הם לקחו את הפיצה לצד, בלי
שנראה, שלפו זית זית,
ושמו במקום זיתים שחורים. בדייקנות מפליאה, בדיוק בחורים בהם
היו הזיתים הירוקים.
אומנים אחד אחד.

מסקנות : אם אתם רוצים לאכול בדרך לאילת, יש את ב"ש, חצי שעה
לפני. תעשו טובה, אל תפרנסו את המקומות האלה, הם צריכים
להיסגר, ורצוי כמה שיותר מוקדם.
אם אפשר לסכם את זה בסיסמא "מקומות אוכל בדימונה - הכל. חוץ
מאוכל".


תעשו חיים, ותנו צפצוף כשאתם באיזור,
אמא שלי עושה אחלה פיצה. היי, זה יותר טוב מדיקט :-)