היא קפצה. כל יום ממקום אחר.
פעם אחת מההר בתאילנד ופעם אחרת מספינה מרחפת, איזו אמיצה
החברה הזאתי שלך! אבל הייתה גם פעם שהיא שתתה רעל ועוד פעם
שהיא בלעה כדורים. אבל הקטע עם הרעל נו אז מה... בסדר אז היא
עשתה טעות וחשבה שהבקבוק אקונומיקה זה בקבוק מים, אסור לבן אדם
לטעות?! פעם אפילו מישהי איימה עלייה עם נשק במשך שבוע ימים.
אבל מה זה לעומת השאר היא מספרת. שטויות, אחרי סרטן המוח,
בולמיה ולימודי פסנתר של 9 שנים?
זו רק ההתחלה. היא כבר עברה טירונות ועדיין זורמים אליה מכתבים
בטירוף. לזכותה עומדים עוד 4 טקסים דיי מרשימים יחסית של
נישואין לאור הנרות. והיא מאיימת, מה זה מאיימת. את בוכה מתה
מולה, את לא רואה? ככה זה בחיים היא אומרת "חמישים-חמישים".
צעד שגוי אחד מהצד שלך והיא תעבור את הגבול עם צעד שלה.

היום את כבר יושבת בסלון מול הטלויזיה, אוכלת גלידה ואין לך
מושג מה הולך סביבך ואיך העולם זז בלי שהגלידה תיפול לך
מהכפית. אבל היא עכשיו בדיוק יוצאת לחצר להוציא משהו מתא המטען
של האוטו ופתאום היא מאדימה ונשרפת למראה הגרפיטי שמרוסס לה על
הקיר, שני מטר מהבית.
מה העצבים, כולה ציור של קבר.
רגע, את רוצה להגיד לי שרק עכשיו אחרי שנה וחצי היא קלטה את
הפואנטה?!
אבל ככה היא באמת הכי יפה...
שלא תכעס עליי, אני בסה"כ התת-מודע שלך, וזה הג'וב. לא הצלחתי
למצוא משהו אחר...