New Stage - Go To Main Page

דניאל רופין
/
מתוך שינה

המלאך שלי מת היום. אני לא זוכרת את השם שלו וגם לא כל כך את
הפנים. אני רק יודעת שהוא עלה בחזרה למעלה.
הוא לא דיבר אליי הרבה, רק כמה מילים קצובות מדי פעם. הורדתי
בבית את כל התמונות שלו מהקיר וגם את התפילה שנתן לי עם החתימה
שלו למטה בצורת נשיקה. השמש יצרה שיזוף על הקיר ועכשיו, כשכבר
לא היו תמונות יותר, נשארו רק סימנים של ריבועים ומעוין אחד
שהיה התפילה. מסביב כל ריבוע חריצים של מסמרים. התיישבתי על
הספה והסתכלתי על השיזוף של המעוין שבקיר. התחלתי לבכות כמו
ילדה קטנה.
המלאך שלי שתמיד היה חזר למעלה לשמיים ואני מתגעגעת אליו כל
כך. כתבתי לו על ברכה מנייר, חתוכה בצורת לב ומקופלת לחצי
"מלאך שלי. אני מתגעגעת אלייך כל כך. לאן?! ולמה? ארצה!"

דודה שלי שבסלון, מחזיקה את הבת הראשונה שלה, לפני 21 שנה.
היא הייתה עם כובע צמר ואמרה לאמא שלי 'תראי. תראי מה זה! חלקת
אלוהים קטנה.'



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 28/3/05 0:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דניאל רופין

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה