"השעה 6:49 ונעבור עכשיו על סקירת העיתונים , בדרום עוד תאונה
קטלנית,הרוג ושלושה פצועים,מבדיקות ראשוניות שנעשו לנהג שנפצע
קל
עולה כי היה בגילופין.בשדה התעופה נעצר אדם שהבריח 900 כדורי
אקסטזי בגופו מהולנד דרך רומניה.עוד אדם שלא ישלשל לכיסו את
כספי הסם המשחית, השעה כבר 6:54 נצא לפרסומות ונעבור לחדשות "
כן כן,ככה כל בוקר אני מתעורר עם הטלויזיה,לצלילי ערוץ 2
עוד לא החלטתי כמה זה מאוחר - מוקדם,בחופש כבר התרגלתי לקום
בשעות הצהריים,אבל עכשיו,עכשיו לא חופש,כבר לא.והיום במקרה ,גם
היום יש לי שעת אפס כמו 4 פעמים אחרות בשבוע.אז המונה (השעון)
דופק וצריך להתכונן,ות'אמת הסדר יום שגרתי כזה,
מתעוררים לערוץ 2,עם השלט שמוכן ליד המיטה,שמים משתיק קול.
מחכים עוד כמה דקות,קולטים שנהיה מאוחר.הולכים ומתנדנדים ,בדרך
למטבח,שותים משהו,הולכים לאמבטיה "מצחצחים עיניים,ורוחצים
שיניים " (ככה לפחות יוצא לי לומר בשעה בוקר מוקדמת ,כל בוקר)
ומקלחת קצרה (15 דקות.אנשים - אנשים כבר צורחים עליי שמאוחר
וגם הם צריכים להכנס).מתלבשים - בערך.קצת ג'ל בשיער.מסתכלים
במראה העיניים עדיין אדומות.מכניסים כמה ספרים לתיק,מזל שלא
קניתי מחברות.ואז כרגיל אני רואה מהחלון שהאוטובוס ברמזור.ואז
מתחילה הריצה במדרגות ובכבישים ותוך כדי אני ממשיך להתלבש.אמנם
קפצתי מעל כמה מכוניות נוסעות אבל את האוטובוס הספקתי
להשיג.בגלל שהשעה כבר מאוחרת צריך לעמוד 40 דקות,וגם ככה
לשיעור הראשון אני כבר לא אגיע.ביה"ס כרגיל מתחיל ב - היי ,
נגמר ב- ביי.באמצע כולם אבל כולם,אויי כמה שאני רוצה
לישון,אויי כמה שאני עייפה,לא ישנתי כל הלילה,ובאמצע קיטורים
של אחרים על המזגן שלא ממש עובד,ושוב פעם
כולם אבל כולם,'תסתמי כבר ותעזבי את הפלאפון ותני לישון,סוף
סוף שיעור חופשי.וביה"ס נראה בערך כמו בקליפ של THE WALL המוני
תלמידים שכובים חצי מתים על השולחנות,אחרים הולכים בטור ובקצב
לקפיטריה,והשאר מרוחים על הספסלים בחוץ,חלקם כבר נרדמו.
פה ושם עוברים כמה מעופפים אומרים היי - ביי לכולם וממשיכים
ללכת עם חיוך על הפנים.

כבר שמעתי הרבה תירוצים , 'כל דבר בחיים הוא על חשבון שעות
שינה'
'ובשבילי ביה"ס זה בשעות של אמצע הלילה' ו- 'וואי איזה לילה
היה לנו אתמול עם החבר/חברה (קבוצות בנים ובנות מתלחששים
בנפרד) '
וסתם כל מיני שעוד לא החליטו
איפה הם עכשיו ,איפה היו אתמול,ואיפה יהיו מחר.
ככה זה , רק השבוע הראשון של כיתה י'ב וכבר כולם עייפים
וסחוטים,
עם שקים שחורים וקטנים מתחת לעיניים.זה היה עוד יום שגרתי של
תחילת הלימודים,השאר כבר לא ממש חשוב.עכשיו כבר לילה ושרעפים
מפזזים בראשי.

להגמל מביה"ס או מהרגלים רעים של ללכת לישון מאוחר ודברים
אחרים?