אנחנו יושבים במוסטנג הירוקה שלי,
החונה על עיקול דרך במעלה הר התורן,
ומשקיפים אל העיר היפה שלמטה.
השיר, Higher, של, Creed, מנגן ברקע.
בחוץ קור עז מקפיא יום של חורף,
חרף השמש הזורחת,
אך בתוך האוטו חמים ונעים.
ואנחנו שותקים.

פתאום את אומרת,
"קנדי היה נשיא טוב".
"כן?" אני משתומם.
"כן," את מברירה,
"אבל הוא התעסק עם בחורות צעירות ויפות,
אפילו במשרד שלו,
ככה באמצע העבודה החשובה שהוא עשה".
"נו ו....," אני מגסה.
"סתם," את נרתעת,
"סתם פתאום חשבתי על זה".
"אה, בסדר," אני נשקט,
"נבהלתי קצת".
"לא לא, סתם," את מפיסה,
"אין לך מה לפחד".

אני אוזר עוז ושואל,
"אז אפשר לחזור למראה ולמוזיקה ולשתיקה?"
"כן בטח," את עונה,
"איזה יופי זה פה".
וחיוך מתוק עולה על פנייך.