לניר
היא התעייפה מהחיים
ככה הם אומרים.
או שהחיים התעייפו ממנה.
היא התקדמה כל כך מהר...
עצמה עיניה,
נרדמה.
בכל העולם שררה דממה.
כך לפתע נעלמה
ואנחנו לא ידענו.
הבטחתי לך שנגמור את הליצן
אמרתי מחר, כי לא נשאר זמן
אבל מי ידע שמחר לא יגיע...
איך מסבירים לילדה שמחר היא כבר תמות?
איך עומדים לידה
ועוצרים את הדמעות?
וכשמחר כבר עבר,
איך ממשיכים לחיות?
8.8.99 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.