הכל שקט ואין אפילו צרצר שישמיע קולו.
ואני יושבת על הרצפה הקרה בחדר חשוך וכל כך לבד!
מדי פעם אני שומעת קולות מעורפלים ומרוחקים שקוראים בשמי,
אבל אני לא מייחסת להם חשיבות..
ואז אני שומעת קול ברור וחזק קורא לי, אני מסתכלת ואני רואה
אותך, האדם היחיד שאני מוכנה לענות לו,
האדם היחיד שגורם לי להרגיש חיה ואני יכולה לנשום אוויר נקי
מבעד כל הערפל והמחנק.
אבל אז אתה שוב נעלם, האור חוזר להיות חושך ואני שוב יושבת
בשקט, וכל כך לבד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.