אין לאן ללכת, בבית הוא נפגע... קור "כלבים" בחוץ הוא יושב על
הספסל בידו חפיסת קלפים ובידו השנייה סיגריה שנגמרת... בכיסו
20 ש''ח לבירה הוא יושב מכופף כולו. המעיל רטוב כולו... הוא
רעב וזקוק לאהבה אך בבית הוא נפגע... אבא נרקומן ואימא שמביאה
בסתר כול יום גבר אחר. הוא יושב כל יום באותו הספסל, מחכה
למישהו שיגיע וישחק איתן קלפים ויציע סיגריה... הוא מכיר הרבה
חיות, יותר מאשר אנשים. הוא אומר שהם חברים אמיתיים... ושאנשים
יותר קשה להבין... גיטרה עם מיתר קרוע וצליל לא מכוון נשמע
מתנגן בידיו הוא לא מבקש רחמים הוא רק רוצה אהבה. כולו חבול
בסימנים וצלקות של "החיים"- אבא שפוגע בו כול יום מחדש. ברחוב
יותר טוב זה בית אמיתי... אין לו אוכל או חום ואהבה אך ברחוב
הוא לא נפגע.
הוא מסתמם כל לילה וישן בחלומות של טוב ואושר. הוא לא חש צער
וכאב הוא אף פעם לא בוכה ומרחם על עצמו, הוא רק שר בקול צרוד
ומנגן בגיטרה... כשיש גשם וקר מאוד הוא גר מתחת לגשר, גשר ישן
רעוע הגשר והרחוב זה הבית שלו, בית השני שלו... ילד רחוב. הוא
פגוע ורוקר "מסריח" עם חיים של נרקומן! אך לפחות זה חיים נכון?
במקום לגור בבית אלים... הרחוב זה בית יותר... בשבילו!

הסיפור נכתב בתאריך: 22/12/04