|
ושנינו נושפים בלהבה בכח
מנסים להחיות את אהבתנו
שבערה כאן ללא ספק לפני דקה
הפנתה עורפה אלינו ונעלמה.
הגיצים נותרו עדיין
ועוד נותרה בנו תקווה
מניצוץ אחד קטן אולי תבער המדורה
נוגעים זו בזה, גופותינו בוערים
וברגע זה הכל ודאי
ונראה שהלהבה מתפתחת וגדלה
לחיקנו עוד רגע תשוב האהבה
היא עדיין לא מתה ולא נרדמה
אם ננשוף וננסה נצליח יחדיו להבעיר אותה
ניתן לה נופך מיוחד במינו
נקשיב ונפנים זה את זו.
עודנו נושפים בעוצמה בלהבה אשר דועכת
מקווים לנס שיציל את שנינו
מנסים לשמר את האש אך היא גוססת. |
|
|
בוקר טוב רחל.
תני לי סמ"ך!
תני לי רי"ש!
תני לי טי"ת!
תני לי נו"ן!
מה קיבלנו?
מתוך ספרו של
ד"ר אפרוח ורוד,
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.