|
סערה הייתה
הנה היא שוכחת
ענני הסתיו קרבים ובאים
בשדותינו אז האש קולחת
מה נשאר בנו עוד,
היכן הם אותם נעורים?
הפרחים זוכרים
את כף רגלך
וכמוני צמאים לגשם צחוקך
העצים זוכרים
את חיבוק גופך
וכמוני נושרים אט אט לזכרך
כמו אש חיה
בשדות העמק הצהוב
עם כל מה שהיה
ויהיה בקרוב
הרוח אוצרת
את ריח גופך
רק קצת, עוד קצת
לפני שתסחף אותנו
באוויר חדש
המכריז את סופך |
|
|
תגיד לי, מר
עורך...
למה מצד שמאל,
כשעוצרים שנייה
על הקישור לדף
האחורי, כתוב
ממלכת הסלוגנים,
וכאן למטה, כתוב
ממלכת
הסלוגנין...
מה זה צריך
להיות?
ארטיקרחלב
זעום על כך ששני
השמות כל כך
דומים...
מילא היו משנים
אחד מהם ל"למכלת
הגסולניל", אבל
הם לא עשו את
זה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.