היא אהבה אותו יותר מידי לפעמים היה נדמה שהיא אהבה אותו יותר
מאשר את עצמה .
היא הייתה שותה את המבטים שלו - זה אולי נשמע קלישאה אבל זו
האמת.
כל מילה שלו, מיד החלה לראות סימן ועוד סימן עד שמהר מאוד היא
החלה ליצור לעצמה עולם הזוי שבו גם הוא אוהב  אותה ולמרות
שמידי פעם אמרה לעצמה שהיא יודעת שהוא לא אוהב אותה, היא לא
הפסיקה למצוא סימנים...
היא פחדה ממנו ,היא פחדה מכל תגובה שלו ,מכל הרמת גבה מקרית
ביותר. חשבה שהוא הולך לומר את כל מה שלא רצתה לשמוע.
החרדה והיאוש החלו מחלחלים לתודעה ,היא כבר לא ידעה אם זו באמת
אהבה ,תקראו לזה אובסססיה, אולי זו באמת הייתה אובססיה אבל
ההרגשה שהיא כבר לא מצליחה לשלוט בעצמה הפחידה אותה יותר מכל
דבר ,ההרגשה שכל הרגשות המעורבים (מאוד) שהיו לה אליו החלו
לשלוט בה, היא כבר מזמן הפסיקה לשלוט בהם אבל אם הם ישלטו
בה...
אולי בלי ששמה לב הם כבר שלטו בה והיא עד עכשיו התכחשה לכך .
היו כל כך הרבה פחדים וכל אחד נראה יותר מפחיד מהשני...
רק שלא ישלטו בה.