על פי רוב הוא קרוב,
יותר מכפי שניתן לצפות, או לחשוב,
מחלחל לגופנו,
אל תוככי נשמתנו,
קורם הוא עור וגידים.
זו דרך הטבע,
אומרי יודעי דבר,
ורואי שחורת אף טוענים,
שבו העיקר.
מי שעוסק בו , סופו גם ללקות בו,
אך זהו סוף כל עצם חי,
אז למה שלא מבעוד מועד,
במקום כשאהיה חלוש ורועד,
אפרוש כנפיי ואקבלהו,
ואתייחס אליו כאיש אל רעהו,
ואומר לו ברוך הבא, אדון מוות יקר,
קחני ברוגע כששירי זה יושר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.