|
תני לי לשקוע שוב בעצמי
שער הרחמים שלי תמיד פתוח לרווחה
זו באמת לא אשמתי שהגאולה לא באה.
תני לי לבכות שוב בשקט
השלט בירושלים שמבשר על הקלה בדרך
הוא באמת רק אור הרכבת שבאה ממול.
המרחק בקו אווירי הוא תמיד קטן יותר
מהמרחק שצריך באמת ללכת
והריאות מצפצפות פאל מאל.
מסקרן אותי לדעת אם עדיין את שומעת
שירים של יוסי בנאי בלילה
ומוחה דמעה.
ביני לבינך יש רק חצי מטר בקו אווירי
אני לא בכושר ללכת כל כך רחוק.
אולי אני אלך לכותל המערבי שוב
לראות שתמיד יכול להיות יותר גרוע מחורבן מלא
אם היית משאירה בי קיר אחד שלם
כבר מזמן הייתי הופך אותו למקום פולחן קדוש
ומערכת חוקים נוקשה הייתה מפרידה גברים ונשים
הנשק שלך ממילא עובר גלאי מתכות.
איך זה שהשמיים תמיד ירוקים כשאת מתקשרת
תמיד קר בחוץ כשאני פוגש אותך
ואף פעם לא יורד מספיק גשם כדי שאני אבכה?
אני רוצה לשטוף אותך גם מבפנים.
תני לי לשקוע שוב ביופייך
אני שואב נחמה מאסתטיקה זולה
מצחיק איך הזיכרון החד ביותר שלי ממך
הוא צללית כחולה שמרחת בחיפזון
אבל אני כבר לא זוכר את טעם נשיקתך.
יוסי בנאי שר נעמי שמר
אני כבר לא בן עשרים.
26.3.05 |
|
יו-הי-יו-הי-יו-הי
-יו-הי-יו-הי-יה
הקטע הכי מגניב
מתוך "כמה פעמים
ספרת עד עשר". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.