מונה גולד / פרחים ולא ארמונות |
למלכת הפרחים;
לבה, בפראות פעם...
בגן יפה התהלכתי...
בעצם - אף צהלתי,
פרחים יפים ועליזים
הביטו בי,
ציפורים צייצו לי
שירי אהבה וניגונים,
השמש - קרן לי הזהיבה
ורוח מעלי נשבה;
לכל עבר פיזרה
את מנגינת שחוקי הזוהר
מזה הפאר.
אז מי צריך ארמון מזכוכית
שאין בו מזה התרחיש?
02/03
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|