|
שברים צפים במעלה חיי
עולים ומתנקזים אל תוך חלומותיי
אני פוחד ועוצר מלכת
בלב שדרת עצים באמצע השלכת
שברים צפים במורד זיכרונותיי
על איש גדול עם ראש קטן ו"משחקים ודי"
אני פוחד ועוצר מלכת
בלב שדרת עצים באמצע השלכת
אבל אני שקוע עד צוואר
מטלטל את הסורג עד שנשבר
מחייך אל העולם המכוער
וממשיך לנוע
שברים שבים ומציפים את עצם קיומי
בטעויות שנעשו ואסונות גדולים
אני פוחד ועוצר מלכת
בלב שדרת עצים באמצע השלכת
אבל אני שקוע עד צוואר
מטלטל את הסורג עד שנשבר
מחייך אל העולם המכוער
וממשיך לנוע
שברים עולים ומתלכדים אל מול מראות כסופות
מסנוורים ומעוורים את כל החרדות
אנ'לא פוחד ולא עוצר מלכת
יוצא מתוך שדרת עצים באמצע השלכת
אבל אני שקוע עד צוואר
מטלטל את הסורג עד שנשבר
מחייך אל העולם המכוער
וממשיך לנוע
השיר נכתב ב-97'. אני כבר לא חושב שהעולם מכוער. |
|
|
רשע מה הוא
אומר? מה הבמה
הזאת לכם?! לכם
ולא לו, ולפי
שהוציא את עצמו
מן הכלל כפר
בעיקר, ואף אתה
הקהה את שיניו
ואמור לו: בעבור
זה עשה בועז
לי בכותבי בבמה
חדשה. לי ולא
לו, ואילו כתב
שם היה נמחק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.