|
למה לברוח
אם הכל נראה כל כך קרוב?
למה לצמוח
אם גם לשורשים נראה שכבר מגיע סוף?
למה לבכות
אם היובש כבר יוצר סדקים?
למה לראות
אם קל יותר להיות עוורים?
למה יש לצפות
אם הזריחה היא רחוקה כל כך?
למה יש לקוות
אם התקוות נגוזו במרחק? |
|
|
אילו הייתי
לוקחת חלק
בקלישאה
קולנועית, הייתי
דואגת להיפטר
מקצף האמבט
כשכוסיות כמוני
עם המרטיני
עושות אמבטיה.
אבל זה לא משנה,
גם ככה אין לי
קצף אמבט.
זאטוטה
פסיכודלית,
כוסית כוסית,
אבל לא קלישאה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.