בערב
שם, בדיוק בנקודה שהשמש והים מעמידים פנים שהם נפגשים.
שם הוא יושב לו, קטן בודד.
רחוק מהמועקה, מהיאוש, מהעצב, מכל אותם דברים רעים...

שם, בדיוק בנקודה שהשמש והים מעמידים פנים שהם נפגשים.
שם הוא יושב לו
ליד השמחה, הגאווה, החיוך (הזיוף...), כל השמחות.
הוא יושב שם,
מועק, מיואש, עצוב. רע.
אך איך אפשר לראות זאת...

שם בדיוק בנקודה שהשמש והים מעמידים פנים שהם נפגשים.
כל הרגשות של האוהבים נמצאים שם
היפים, המכוערים, הטובים והרעים, כי זה לא משנה (כי אין להן
שימוש הרי) כל עוד הם...

שם, בדיוק בנקודה שהשמש והים מעמידים פנים שהם נפגשים.
הוא מתחבא והוא לבד
כן, כן, הוא בודד.
אתם שומעים?
הוא בודד

שם, בדיוק בנקודה שהשמש והים מעמידים פנים שהם נפגשים.
כי כשחושך, כשמורידים את ה...

שם, בדיוק בנקודה שהשמש והים מעמידים פנים שהם נפגשים.
רואים שהוא נמצא בשום מקום, ואולי בכל מקום, אבל הוא כלום
ואפס, יושב ומעמיד פנים שטוב לו, מרוחק מכל אותם דברים רעים,
אבל לא מצליח להשתמש ברגשות כי כבר אמרנו שאין להם שימוש אבל
אם כל הזמן תסתכלו רק...

שם, בדיוק בנקודה שהשמש והים מעמידים פנים שהם נפגשים.
לעולם לא (ואולי לעולם כן) תצליחו לראות את זה.



ואם לא הבנתם אז פשוט תבדקו מה נמצא מעבר ל...
שם, בדיוק בנקודה שהשמש והים מעמידים פנים שהם נפגשים.
ותראו אולי הסוגריים הקטנים והלא משמעותים כן יכולים, רק קצת,
רק קצת, להוסיף לטקסט העלוב, הקטן וחסר הכל הזה...