ושוב היא מתמכרת אל טוהר זוהמה
לריקנות האינסופית שמתחוללת בתוכה
מנסה להתנתק שוב מכל המהומה
התמכרה כבר לשדים שרצים בתוך מוחה

והם עדיין מנסים, הם רוצים עוד לעזור
מנסים בכל הכח ת'מעגל הזה לשבור
מכורה לשליטה, מרגישה עליונה
נאכלת מבפנים ומאבדת אמונה

מנותקת, מרוחקת, שכחה איך מדברים
אין לה את הכח לדברים האחרים
רק בזה היא מתעסקת, זה לוקח לה הכל
כבר לא מסוגלת להרים ראש בלי ליפול

עוצמת עיניים, לא רואה כבר שום דבר
ממוקדת במטרה ולא אכפת לה המחר
ואז מתעוררת וחוזרת לאחור
מלאה רגשות אשם, המעגל ממשיך לדהור...

תודה רבה לסמדר, אחותי המדהימה, שבזכות רגישותה, סבלנותה
והאמון האינסופי שלה בי אני לא יכולה ליפול...