קר כאן איפה שאני נמצא, השיניים שלי נוקשות ממש חזק, ואני עוצם
עיניים וחושב על הצחוק שלך, ואיך העיניים שלך נוצצת כשאת
מחייכת.

אתמול התקשרת אולי 20 פעם וניתקתי בכל פעם מחדש.
ובסוף התייאשת ממני, ומילמלת משהו על שאיבדת אותי.

ואת בדיוק כמו כולם, כי בסוף התייאשת, ואני אוהב אותך, ואת לא
יודעת.

ובלילה הלכתי לישון לשש שעות שינה מטכ"ליות, וחשבתי עלייך,
ניסיתי לחשוב אם קר לך או חם ואיפה את נמצאת עכשיו.
חשבתי על כמה כיף לחבק אותך בלילה, וכמה טוב השיער שלך מריח,
וחשבתי שאולי מישהו אחר מחבק אותך עכשיו ומריח אותך.

את יודעת... את סתם כמו כולם.
כשנהיה קשה את בורחת.
את שחקנית ואני יודע שתגיעי רחוק.
אבל את לא תהיי מאושרת כי את לא יודעת מה את רוצה.

אז אנחנו די דומים, ואני אוהב אותך, ואת לא יודעת.

ברכבת הביתה אני מחפש אותך בעיניים.
אני אפילו לא יודע אם את אמורה לחזור השבת.
ובחיים לא ראיתי אותך על מדים, כי ביום שהתגייסת נשבעתי שזה
הסוף שלנו.

אז לא ציירתי לך ציור, ולא אספתי אותך מהרכבת, ואני אוהב אותך
ואת לא יודעת.

ואני חוזר הביתה, נשכב על המיטה שלי, נזכר איך נישקת אותי כאן,
ואמרת שאם תישארי לישון זה יהיה מוזר.

את נכנסת לאוטו שלך, והתרחקת ממני, אני חזרתי לצבא, את נישקת
מישהו אחר, אני לא אמרתי שזה כואב לי, אז את אמרת שלא אכפת לך
ממני.

אבל אני אוהב אותך... ואת לא יודעת.

בערב ראיתי אותך בעיר, מפזרת חיוכים, מנופפת בשיער, מחבקת את
כולם, אני מנסה להבין איך מישהו אמר לך פעם שאת לא יפה...

העיניים שלך כל הזמן דמעו, וראיתי שרע לך.
אבל אף אחד לא שם לב.
כי רק אני מכיר אותך.
ורק את מכירה אותי...

רע לי בלעדייך, תמיד רציתי להיות איתך, ואת עדיין הכי יפה
בעולם בעיניי.

ואני אוהב אותך ואת לא יודעת...

לילה טוב

הלילה אני הולך לישון עם הכבוד שלי אבל בעיקר בלעדייך.