אני כמו שאני, שכובה מעל ויק, מעליך, כמו שאתה שכוב, מתחת ליק,
מתחתי, כמו שאני שכובה תחתיך, כמו שאתה שוכב עלי, כמו שאני
שכובה תחתיך, כמו שאתה שכוב תחתי, כמו ש... יש לומר, שכובים
אחד על השני או אחד תחת השני, בתוך זמן אותו השכבנו מזמן, זמן
שכוב, זה זמן שעמד מלכת, זמן עומד, יש לומר, היחיד כאן מבינינו
שעוד עומד, לא שמורגש כאן בפנים, איך שאנחנו שכובים מלכת.
קולות העולם החיצון, עוברים כאן, שם, פסיעות, גלגלים, נחרק,
נטרק, שם או כאן, קול חתול, קול כלב, נחרק, נטרק, שם או כאן,
פסיעות בתוך זמן אין פסע, כל דקה ללא שמע, ללא רגש, זה זמן
שאין ממה להרגיש.
שכובה תחתיך, שכוב תחתי, עלי או עליך, בלי שנדע לא נרגיש זמן
הולך, לא יום או לילה, כעת מה? עדיין אור יום או לילה?
אין איך לדעת, אין איך לראות, אין ראות לעיניים שלא מסתכלות,
שלא רואות יום, הן לא יראו גם לילה.
עוד לילה עבר ואין יום, כאן פסיעות, שם גלגלים, שם או כאן,
נחרק, נטרק, קול גבר, קול אשה, פסיעות עולות או יורדות,
מתגלגלת הלאה, עוד מורד או עליה, שכובה תחתיך, שכוב תחתי, שם
או כאן, אין לדעת מי מעלה או מטה, המצב שכוב, יש לומר, אין איך
להבדיל מי מעלה או מטה, ממילא לא עוד חשוב מי תחת מי ובעצם זה
די נוח המצב השכוב רק שאין איך להבדיל למי? למה? אין מה לאמץ
או להפעיל שם או כאן, מעל או מתחת אין עוד מה להבהיר, זה
מטשטש, בברור אין להכיר מה כל כך נוח או למי או למה, או שם או
כאן לאור האור העמום אחד על השני, שני על האחד, קול גבר, קול
אשה, מתעמעם, מתע, מעם, עם, מתעמעםעמ... עם... קול אשה...
קו... ק... גשש בערמה, גשש ויק, איפה אתה ויק? פתח את הפה ויק,
יש לך פה, לא כך ויק? ויק, ויק, וי, ק...