יושב סגור בפתוח, ציפור אל מפרש, זהוב אל תכלת. תפוס, ואין
לדעת במה. קשוב, ואין לדעת במי. יושב ללא קשב. תפוס יושב בפתוח
ללא תפס, סגור לב אל קו של שמים, שתום עין אל אופק נוסף.
ראה מאופק אל אופק את כל הימים באים לא הולכים, כל הימים בם
שטים ימים ללא הפוגה, כל העת בין שמש זהב לכסף ירח. כל עת שמש
זהב ללא הפוגה, כסף ירח ללא פסק.
יושב סגור בפתוח, במחנק אין מבט אל מפרש, אין עין אל גל, פרוש
במחנק אל גל בגבהים ללא משב רוח, לתפוס איתו רוח, לשאוף,
לעלות, לנשוף, להמשיך עם הגל, איתו הלאה איך ללא משב רוח, איך
לתפוס אותו עמד של גל עומד בשלו ללא משב רוח, איך להפליג?
איך להפליג איתו הלאה ועוד אחרי הלאה, הלאה ממי, הלאה ממה, עוד
הלאה מאיפה שפה, ששם, מאיפה שאין לדעת אי פה, אי שם, אי...
יושב סגור בפתוח, מחנק באוויר הדחוס, מלים נדחסות בפתוח,
לאוויר לא יוצאות מלים דחוסות, באין משב רוח, מלים דחוסות לא
באות.
יושב סגור בפתוח, אוגר מלאי מחנק באוויר, מלאי רקום במלים ואין
נרקם בפתוח. סגור יושב בפתוח, הקול אל האלם, העין אל אין, קשוב
אל המים, צופה אל האופק. סגור צופה בפתוח, נצף אל אי ציפייה,
פרושה מאופק אל אופק, עוד צופה בין גל למפרש, יום בזהוב סוף
לכל ציפייה, לא עוד בין אלם לקול, גלים בין אבן למים, גלים
ידברו בין המים, על עוד ימים נשטפים, בין אבן למים, בין ימים
לעוד יום.
יושב סגור בפתוח, בין סבב לדום, עוד זהוב אל תכלת, עוד חול אל
שמים, ציפור אל מפרש, עוד אור אל יום.