גדל העץ.
לו שבט- פראים חיי
הייתי בצעקה,
מטיחה אל הקרקע
את עצי האהוב.
בצעקה.

גדל העץ ומסתיר את השמש.
ילדים עלו וירדו מצמרת,
שומרי יערות קטנטנים.
כך גדל העץ.
לו אש-חיי
הייתי שורפת תוכו הרך,
לעשות לי סירה,
לשוט בעצי האהוב.

גדל העץ ומסתיר את השמד.
עטרת עליו - חופת אהבה,
כי אישה צעירה,
זקנה תחתיו.
לו היו לי חיי
בכאב -
הייתי חובקת עצי האהוב
את עצי האהוב שגדל.

היה העץ לסירה
ושורפת השמש.
אישה זקנה מפליגה,
זכרון נגד גלי הזמן.
אל ראשית.
אל אחרית.
התחלה - סוף.