ושנינו
נעים על מסילות דקות
מחפשים מקום לעצור
אורות מסנוורים בעיניים
כוכבים מבעבעים
בתוך ים סגול
לא לקחנו שום דבר אל תוכנו
שולחן מסודר
עם ניירות מימים ישנים
רצינו להיות פוסטר ענק
בשולי העיר
בשבילך אני מוכן ללכת
להשתגע בתוך השפיות הזאת
זה כמעט נורמלי
שילדים קטנים
מפסידים את עצמם לריגושים זולים
גם אנחנו הופכים לטשטושים
בתוך העיניים, בתוך הפה
היתושים מקיפים אותנו
עכשיו זה תורנו
כן, בלילות חשוכים
נתכלה, כמו כלום אל תוך מים
ורק אנחנו עוד נבחין בהבדל
ושנינו בורחים
אל פתחים של בניינים גבוהים
דוגמניות מוכרות את החיים
בחיוך אחד
בחיוך שני, מגלים זיופים
אפשר לראות מהספינות
איך כולם בורחים
ורק אנחנו
נטרפים בתוך מחשבות
אוכלים אותנו במנות קצובות
כמו לא היינו כאן עד הסוף
אולי ניכנע
אני אלך, את תישארי
תוכלי לסמן את הסימונים
באורות זוהרים
רק אנחנו לא נבחין
כמה זרים הצבעים
ובשמיים
כוכבים
כאלה שלא נפלו במשדרים
להם עוד נוכל להאמין
שאנחנו צוללים
אל תוך הבורות
המנהרות התת קרקעיות
השמיים מסתכלים
עכשיו אנחנו יכולים להתחיל
כן, בסיבוב |